פינת החי - המרכז לרפואת חיות מחמד
דף הבית    |    אודותינו    |    שירותי המרפאה    |    תוכניות למנויים    |    מאמרים ומידע שימושי    |    גלריית תמונות

עזרה לחבר על ארבע

בעיות שתן - חתולים

דלקות שתן וחסימות שתן בחתולים

אם הבחנתם שחתולכם סובל מקושי במתן שתן, שוהה זמן רב בארגז החול תוך כדי יללות ומטפטף שתן או מטילו מחוץ לארגז במקומות שונים בבית, הסבירות גבוהה לכך שהוא סובל מדלקת שתן. גם ליקוק  איבר המין באופן חריג או שתן בעל ריח חריף מהרגיל וצבע עכור או דמי עלולים להעיד על דלקת במערכת השתן או בשמה המקצועי FLUTI (Feline Lower Urinary Tract Inflammation).
מערכת השתן מורכבת משתי כליות אשר מסננות את הדם ומייצרות את השתן הראשוני. השתן מועבר על ידי שני צינורות (אורתרים-ureters  ) אל שלפוחית השתן שתפקידה לאגור את השתן הנוצר.  מהשלפוחית יוצא צינור שרירי הנקרא אורתרה (urethra) המזרים את השתן אל מחוץ לגוף. בנקבות מסתיימת האורתרה בוגינה ובזכרים בקצה הפין. לשתן במצב פיזיולוגי תקין חומציות של 5.5-6.6.
 הסיבות לדלקות שתן ולחסימות הן מגוונות ולא בכולן ידועות.  זיהום חיידקי מהווה אחוז קטן מכלל הדלקות. עודף משקל מעלה את ההסתברות ללקות בהן. מזון עשיר במגנזיום ובזרחן מעלה את ההסתברות להווצרות קריסטלים הנקראים סטרוביט העלולים לפצוע את המוקוזה המצפה את השלפוחית ואת האורתרה ולגרום לדלקות. גם הבססת השתן (הפיכתו לבעל pH בסיסי) כמו שקורה לאחר ארוחות מעלה את ההסתברות להווצרות קריסטלים אלה וכן שתייה מועטה הגורמת להיווצרות שתן מרוכז יותר. סיבות נפוצות פחות הינן קרישי דם כתוצאה מטראומה, גידולים המונעים מעבר שתן תקין וכן בעיות אנטומיות מולדות, בעיות עצביות ובעיות התנהגות. ברובן נותרות דלקות השתן ללא סיבה ידועה (בשפה המקצועית הן נקראות דלקות שתן אידיופטיות). חסימות נוצרות כאשר הקריסטלים מתגבשים לכדי אבנים קטנות ואלה מופרשות מהשלפוחית לאורתרה וגורמות לחסימתה. שכיחות דלקות השתן שווה בין זכרים ונקבות אך עקב היותה של האורתרה צרה יותר אצל זכרים, רבים המקרים של חסימות מלאות או חלקיות של שלפוחית השתן בזכרים ומעטים מקרים אלה בנקבות.
 סימנים קליניים, כאמור, כוללים כניסה ויציאה תכופות מארגז החול, שהיה ארוכה בארגז, ייללות וליקוק תכוף של איבר המין. ריח השתן יהיה חריף והוא עלול להיות עכור  ולהכיל דם. במצבים חמורים יסרב החתול לאכול, יהיה אפאטי, ימנע מקרבת בני אדם ויגיב בסימני כאב למישוש הבטן התחתונה. מצב של חסימה מלאה הינו מצב מסכן חיים משום שהוא גורם  להצטברות חומרים רעילים בדם. חסימה של למעלה מעשרים וארבע שעות עלולה לגרום בנוסף לסימנים שתוארו להקאות ולשלשולים עד שלבסוף ישכב החתול לטראלי ללא תזוזה. זהו מצב חרום העלול להיגמר במוות.
 עם הגעת החתול למרפאה נבצע בדיקה פיזיקאלית מקיפה, כולל מישוש הבטן בדגש על השלפוחית ועל הכליות. בנוסף ננסה לדגום שתן להערכה ויזואלית, לבדיקה כימית ולביצוע אנליזה להמצאות קריסטלים, חיידקים, או תאים העלולים להעיד על גידולים. במידת הצורך נבצע צילומי רנטגן ו/או בדיקת אולטראסאונד.
 במידה ואכן סובל החתול מדלקת שתן אך מסוגל לתת שתן בעצמו, נבחן את הצורך בטיפול אנטיביוטי, בטיפול תרופתי להחמצת השתן ובהחלפת מזונו למזון רפואי שיסייע בפירוק קריסטלים שכבר נוצרו וימנע הווצרות קריסטלים חדשים. במקרה שהחתול סובל מחסימה מלאה או חלקית של שלפוחית השתן ("חתול חסום"), נבצע טיפול חרומי תחת הרדמה מלאה שבו נחדיר קטטר שתן דרך האורתרה ונהדוף את האבן, הגביש או קריש הדם החוסמים בחזרה אל תוך השלפוחית תוך כדי שטיפתה בנוזלים פיזיולוגיים (במקרים חריגים בהם אין אפשרות לדחוף את האבן בחזרה לשלפוחית ולשחרר את החסימה מבוצע ניתוח שבו יוצרים פתח יציאה חדש מהשלפוחית המבטל את הצורך באורתרה שנחסמה). בנוסף יקבל החתול עירוי תוך ורידי של נוזלים ומלחים וכן אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. החתול יאושפז למשך מספר ימים כאשר הקטטר עדיין בתוך האורתרה על מנת לוודא שהחסימה לא תישנה. לאחר הוצאת הקטטר ישוחרר החתול עם הוראות לניטור ומעקב אחר כמות השתן וטיבו בלווי טיפול תרופתי למספר ימים ואוכל רפואי שמטרתו פירוק הקריסטלים ומניעת הווצרות קריסטלים חדשים. הסבירות לחסימה חוזרת בחתול שסבל מחסימת שתן בעבר היא גבוהה ויש להקפיד על מתן המזון הרפואי ועל מעקב אחר סימנים המעידים על דלקת שתן או חסימה כפי שתארנו.
 חשוב לציין שכל שינוי בהרגלי מתן השתן של חתולכם מצריך את התיחסותכם המלאה. הקפידו לשמור על ארגז חול נקי ואסטטי עבור חתולכם ולעקוב אחר הפרשותיו. והיה ונתקלתם בשינוי, אל תהססו לפנות אלינו ואנו נעשה את המרב על מנת להגיע לאבחון נכון ולטיפול הולם.



אודותינו  |  שירותי המרפאה  |  תוכניות למנויים  |  מאמרים ומידע שימושי  |  גלריית תמונות  |   |      


נבנה ע"י SMSITE - פתרונות אינטרנט