פינת החי - המרכז לרפואת חיות מחמד
דף הבית    |    אודותינו    |    שירותי המרפאה    |    תוכניות למנויים    |    מאמרים ומידע שימושי    |    גלריית תמונות

עזרה לחבר על ארבע

טיפולים מונעים

כלבים וחתולים חשופים לגורמי מחלה שונים בהם חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים פנימיים, טפילים  חיצוניים ועוד. הרפואה המודרנית נוקטת שתי דרכים עיקריות בבואה להגן על בעלי החיים מפני גורמי מחלה אלה. דרך אחת הינה באמצעות מתן טיפול רפואי לבעל החיים לאחר שזה לקה במחלה. טיפול זה משבש את פעילותו של מחולל המחלה ומסייע לבעל החיים לנטרלו ולסלקו. דרך שנייה הינה באמצעות מתן טיפול מונע אשר תפקידו לספק לבעל החיים הגנה בטרם הצליח מחולל המחלה להתרבות בגוף בעל החיים ולגרום בו למחלה פעילה.
הטיפולים המונעים מתחלקים לחיסונים ולטיפולים אחרים. מתן חיסון הוא למעשה חשיפת הגוף לגורם המחלה בצורתו המוחלשת או לחלקים ממרכיביו אשר אינה מסוגלים לגרום למחלה. חשיפה זו מעוררת את תגובת מערכת החיסון הלומדת לזהות גורם מחלה זה ולייצר נגדו נוגדנים. נוגדנים אלה הינם למעשה חלבונים אשר ביכולתם למנוע מהפולש הזר להתרבות בגוף המאכסן, וכן ביכולתם לפגוע בו ולסלקו מן הגוף. בנוסף לייצור נוגדנים מאפשר החיסון לגוף בעל החיים לפתח זיכרון חיסוני. והיה ונחשף בעל החיים לאחר החיסון לגורם המחלה  בצורתו הטבעית והמסוכנת,  מביא אותו זיכרון חיסוני בתוך זמן קצר מרגע החשיפה לייצור מסיבי של נוגדנים אשר מנטרלים את הגורם הזר במהירות ומונעים מחלה. פעמים רבות יש צורך במתן סדרה של חיסונים על מנת לעורר את מערכת החיסון לייצר כמות מספקת של נוגדנים וזיכרון חיסוני חזק. דוגמא לכך היא החיסון נגד נגיף הפרוו אשר ניתן מספר פעמים (בדרך כלל שלוש)- כחיסון בודד או כמרכיב בחיסון מורכב (משושה או משובעת). לעיתים מספיק חיסון אחד על מנת להביא לתוצאה המבוקשת. דוגמא לכך הוא החיסון נגד נגיף הכלבת.
טיפולים מונעים אשר אינם חיסונים (טיפולים אחרים) הינם חומרים אשר תפקידם לשבש את המערכות הביולוגיות של הגורם הזר וכך לנטרלו. יעילות הטיפול תלויה בריכוז החומר בגוף המאכסן. חומר זה מסולק עם הזמן על ידי הגוף ולכן יש לשוב ולתיתו מידי פעם. תדירות המתן משתנה מחומר לחומר וכך בעוד שלדוגמא, אמפולות לפרעושים ניתנות מידי חודש על מנת לשמור על ריכוז אפקטיבי בעור, זריקות נגד תולעת הפארקים ניתנות אחת לשלושה חודשים בלבד וכדורים נגד תולעי מעיים ניתנות אחת לחצי שנה. במקרים בהם ישנה הדבקה ( זיהוי תולעי מעיים בצואה, אבחון נגיעות בתולעת הפארק) ניתן טיפול השונה מהטיפול המונע בריכוז החומר הניתן ו/או בתדירות המתן.

הטיפולים המונעים הניתנים באופן שוטף במרפאתנו כוללים:

 חיסונים:

חיסון פרוו לכלב- תרכיב מוחלש של נגיף הפרוו. נגיף זה פוגע בגוף בעיקר בתאים בעלי קצב חלוקה גבוה ובראשם תאי המעיים ותאי מח העצם וגורם למחלת מעיים קשה. מחלה זו, המאפיינת בעיקר גורים בגילאים שלושה חודשים עד שנה שאינם מחוסנים, מתבטאת בהקאות, בשלשולים ובחולשה ואף עלולה לגרום למוות. חיסון הפרוו ניתן מגיל ששה-שבעה שבועות.

חיסון משושה/משובעת לכלב- תרכיב המכיל את נגיף הפרוו המוחלש בתוספת של שישה/שבעה מחוללי מחלה מוחלשים/מומתים הגורמים לדלקות מעיים, כבד וכליות, וכן לדלקות של מערכת הנשימה בכלבים שאינם מחוסנים. החיסון ניתן פעמיים או שלוש בהפרש של שלושה עד ארבעה שבועות לכלב בשנתו הראשונה ולכלבים בעלי היסטוריה חיסונית לא ידועה. לכלב בוגר ניתן החיסון אחת לשנה.

חיסון מרובעת לחתולים: תרכיב מומת של ארבעה מחוללי מחלה הגורמים בחתולים למחלות במערכת הנשימה ולמחלות מעיים. התרכיב ניתן פעמיים בהפרש של שלושה עד ארבעה שבועות לחתולים צעירים ולחתולים בעלי היסטוריה חיסונית לא ידועה. חתולים בוגרים מתחסנים אחת לשנה.

חיסון כלבת לכלבים ולחתולים: תרכיב מומת של מחולל מחלת הכלבת. כלבת הינה מחלה קשה של כל היונקים ובכללם האדם. מחלה זו תוקפת את מערכת העצבים, גורמת לסימנים נוירולוגיים שונים  ומסתיימת במוות  עקב שיתוק שרירי הנשימה. החיסון כנגד מחלת הכלבת ניתן פעם בשנה על פי חוק וכל כלב מגיל שלושה חודשים חייב בו. אין חובה לחסן חתולים אולם כשמדובר בחתולים הנוהגים להימצא גם מחוץ לכותלי הבית או בחתולי חצר החיסון מומלץ גם להם.

 חיסון כנגד שעלת המכלאות:  חיסון כנגד אחד המרכיבים בקומפלקס הגורם לשעלת המכלאות - חיידק בשם Bordetella bronchiseptica. שעלת המכלאות הינה זיהום מדבק, טורדני ועקשן במיוחד של מערכת הנשימה העליונה והיא נגרמת על ידי מספר מחוללים, בהם החיידק נגדו ניתן החיסון. פרטים נוספים אודות המחלה ניתן לקרוא כאן. התרכיב ניתן בזריקה (פעמיים) או בתרסיס לאף ומעניק הגנה לשנה לערך. לכלבים המרבים לשהות בכלביות או בפנסיונים, לכלבי תערוכות ולכלבים המבלים בחברת כלבים רבים אנו ממליצים לתת את החיסון מידי שנה. canine parainfluenza virus, canine adenovirus 2 ו-canine distemper virus השייכים אף הם לקומפלקס הגורם למחלה הינם מרכיבים של חיסון המשושה/המשובעת אשר ניתן מידי שנה.

 
טיפולים מונעים אשר אינם חיסונים (טיפולים אחרים):

טיפול מונע נגד תולעת הפארק: מקור המחלה בפארק הלאומי ברמת גן ומכאן שמה.  מאז התגלתה לראשונה הספיקה המחלה להתפשט לאזורים רבים בארץ ובכללם לאזור השרון. התולעת מועברת באמצעות חיפושיות זבל הנפוצות במשטחי דשא ובמרבצים חוליים והמשמשות מאכסן ביניים של שלב בהתפתחותה של התולעת (שלב הלרווה). החיפושיות הנגועות (כעשר מתוך מאה חיפושיות נושאות את התולעת) נבלעות ישירות על ידי הכלב או נבלעות על ידי בעל חיים קטן כדוגמת ציפור או מכרסם הנאכל על ידי הכלב. עם בליעת החיפושית משתחררת הלרווה ומתחילה לנדוד ממערכת העיכול אל כלי הדם עד להגיעה לצינור הבליעה (הוושט) של הכלב שם היא מגיעה לבגרות ומטילה ביצים המופרשות בצואה. התולעת יכולה להגיע לרקמות שונות בגוף, בכללן לעצמות ולחוליות עמוד השידרה. תוך כדי נדידתה גורמת התולעת למחלה קשה המתבטאת בין השאר בהקאות, בצליעות ובשיתוקים, בגידולים סרטניים בריאות  ואף במוות פתאומי עקב קריעת כלי דם גדולים. הטיפול המונע ניתן בזריקה אחת לשלושה חודשים ומטרתו למנוע מהתולעת לשרוד בגוף ולגרום למחלה במידה והכלב נדבק.

תילוע בכלבים ובחתולים: תולעי מעיים מהוות מטרד אמיתי לבעל החיים ועלולות לגרום לשלשולים, לחוסר תאבון, לעיכוב בגדילה אצל גורים ובמקרים חמורים אף לחסימות מעיים ולחירור של דופן המעי. הדבקה בתולעי מעיים נעשית בדרכים שונות. חלקן מועבר לבעל החיים באמצעות פרעושים הנבלעים כחלק מתהליך הניקוי העצמי. גם אכילת צואה נגועה (התולעים או ביציהן מופרשות בצואה) או אכילת בשר נא נגוע עלולות לגרום להדבקה ובכלל זה גם להדבקה של בני אדם, בייחוד של ילדים שבאופן טבעי פחות מקפידים בהיגיינה והנוהגים לפקוד ארגזי חול בהם עושים הכלבים לעיתים את צרכיהם. הדרך המומלצת ביותר הן כמניעה והן כטיפול הינה באמצעות  מתן אוראלי של טבליות רחבות טווח היעילות הן כנגד תולעים שטוחות והן כנגד תולעים עגולות. גורים צעירים מאוד יקבלו טיפול בסירופ. ניתן לקבל את הטיפול גם בזריקה וכן ניתן לקבלו באמפולה לטפטוף על גבי העור, בדומה לטיפול בפרעושים. מומלץ לטפל בגורי כלבים מגיל שבועיים ובגורי חתולים מגיל שישה שבועות. בוגרים מקבלים טיפול מונע אחת לחצי שנה וטיפול כפול במקרה של הדבקה.

טיפול נגד פרעושים: בארצנו החמה ניתן למצוא את הפרעוש לאורך כל השנה. הפרעוש הינו מקור לפצעי גירוד, לאלרגיות, לדלקות עור ("Hot Spot") ולאנמיה (בייחוד בגורים) וכן הינו הגורם להדבקה בתולעי מעיים שטוחות. קיימים בשוק תכשירים רבים הניתנים באופנים שונים- כטיפות, כתרסיסים וכאבקות, בהם יעילים יותר ויעילים פחות. הטיפול המומלץ ביותר על ידינו הוא באמצעות אמפולות המטופטפות על עור בעל החיים, בדרך כלל אחת לחודש. לגורים צעירים ניתן הטיפול בריסוס. בכל מקרה יש להקפיד על קריאת הוראות היצרן ובמיוחד לשים לב לתכשירים המיועדים לכלבים בלבד ואשר הינם רעילים לחתולים.

טיפול בקרציות:  מעבר להיותן מטרד וגורם לפצעים  ולדלקות עור, מהוות הקרציות נשאיות של טפילי דם בשם ריקציות. טפילים אלה עלולים לגרום למחלות קשות הן בבעלי החיים והן באדם כדוגמת קדחת הקרצית.   (ראה מאמר אודות קדחת הקרצית). המניעה נעשית באמצעות ריסוס, באמצעות טפטוף אמפולות על העור או באמצעות קולר מיוחד שהכלב עונד על הצוואר  (הדרך המומלצת).   


הקפדה על מתן בעיתם של הטיפולים המונעים להם זקוק בעל החיים שלכם תסייע רבות בשמירה על בריאותו ועל איכות חייו.




אודותינו  |  שירותי המרפאה  |  תוכניות למנויים  |  מאמרים ומידע שימושי  |  גלריית תמונות  |   |      


נבנה ע"י SMSITE - פתרונות אינטרנט