פינת החי - המרכז לרפואת חיות מחמד
דף הבית    |    אודותינו    |    שירותי המרפאה    |    תוכניות למנויים    |    מאמרים ומידע שימושי    |    גלריית תמונות

עזרה לחבר על ארבע

שעלת מכלאות

שעלת מכלאות

 מידי פעם מגיעים אלינו לקוחות מודאגים ובפיהם תלונה כי דבר מה נתקע בגרונו של כלבם. הכלב משתעל, נחנק, מנסה להקיא ולעיתים אף פולט ליחה לבנה. התופעה מחמירה בשעה שהכלב מתאמץ או מתרגש. למרות החשש (המוצדק) של הבעלים, לעיתים קרובות אין מדובר בחפץ זר בגרונו של הכלב אלא במחלה הנקראת "שעלת המכלאות" או בשמה המקצועי – Infectious Tracheobronchitis. מדובר בזיהום מדבק, טורדני ועקשן במיוחד של מערכת הנשימה העליונה הנגרם על ידי מספר מחוללים והבא לידי ביטוי בשיעול יבש שתדירותו יכולה להיות גבוהה,  אפילו מידי מספר דקות, המסתיים תכופות בקולות הנשמעים כניסיונות הקאה. למעט השיעול מצבו הכללי של הכלב נשאר בדרך כלל טוב, טמפרטורת הגוף שלו נורמלית ואף תאבונו נותר תקין.

 במערכת הנשימה של הכלב, בדומה למערכת הנשימה שלנו, בני האדם, ישנם אמצעי הגנה כנגד גורמים זיהומיים. מערכת הגנה זו מורכבת מריסים קטנים הנקראים סיליות והמצופים בשכבה רירית אשר לוכדת שיירים כגון אבק, חיידקים, וירוסים או פטריות. ריסים אלה נעים באופן בלתי פוסק ומסיעים את החלקיקים שנלכדו אל הגרון, שם נפלטים חלקיקים אלה החוצה על ידי מנגנון השיעול או נבלעים אל מערכת העיכול. מנגנון הגנה זה עלול להיפגע בעקבות מצבי סטרס (עקה), הנוצרים מסיבות שונות כגון החלפת בעלים, שינוי טריטוריה, צפיפות יתר, חשיפה לאבק או לעשן, טמפרטורות נמוכות, אוורור לקוי וכדומה. החלשות מנגנון ההגנה מאפשרת לנגיפים ולחיידקים שונים למצוא אחיזה במערכת הנשימה ולהתרבות בה.

 בין הגורמים לשעלת המכלאות ניתן למצוא וירוסים כגון canine parainfluenza virus, canine adenovirus 2,  canine reoviruses מסוג 1, 2 ו-3  ו-canine distemper virus. וירוסים אלה יכולים לפעול לבד או בשילוב עם גורמים חיידקיים שהנפוץ ביותר ביניהם הוא Bordetella bronchiseptica. לחיידק זה היכולת לשתק את תנועת הסיליות ולנטרל את תאי מערכת החיסון והוא יכול לפעול גם כגורם יחיד ללא סיוע ויראלי. חיידק נוסף שעלול להיות מעורב בתהליך הוא Mycoplasma. הדבקה משנית יכולה להיגרם על ידי חיידקים נוספים כגון Pseudomonas , Escherichia coli ו- Klebsiella pneumoniae. מחוללי המחלה השונים גורמים לנזק ולגירוי של הרירית המצפה את מערכת הנשימה. קצות העצבים הופכים חשופים לאוויר הזורם במערכת זו וגרויים מתבטא בשיעול.

 הדבקה בשעלת המכלאות  נעשית על ידי פליטת מחוללי המחלה בעת שיעול של כלב נגוע ופיזורם באמצעות אדי מים או חלקיקי אבק שבאוויר הנשאפים על ידי כלב אחר. כלבים נדבקים כאשר הם מוחזקים בתנאים של צפיפות כאשר האוויר הננשם הינו חם ולח והאוורור לקוי. משום כך כלבים הנמצאים בצפיפות בתנאי פנסיון, במכלאות, בתערוכות ובתחרויות חשופים מאד למחלה. כלבים ברכיוצפאלים (בעלי אף פחוס) רגישים ביותר למחלה. כלבים צעירים מאד או מבוגרים בעלי מערכת חיסון לקויה רגישים אף הם. תקופת הדגירה של המחלה נעה בין יומיים למספר שבועות ובזמן זה הכלב משמש כנשא. שעלת המכלאות עלולה לעבור בין כלבים, חתולים, ארנבים, חזירי ים וכדומה אך אינה עוברת לבני אדם.

 על מנת לאבחן כי כלב נגוע בשעלת המכלאות יש לבדוק את ההיסטוריה שלו, בדגש על שהייה בפנסיון או הסגר במכלאה. בבדיקה הפיזיקאלית יש לבדוק רגישות לשיעול על ידי לחץ מקומי על קנה הנשימה ולוודא על ידי האזנה לבית החזה שהמחלה מוגבלת למערכת הנשימה העליונה. בדיקות נוספות המסייעות באבחון כוללות בדיקת דם, לקיחת דגימה מקנה הנשימה לצורך תרבית חיידקים וצילום רנטגן.

 הטיפול העיקרי במחלה הינו טיפול תומך והוא כולל הגבלת פעילות, הימנעות מנביחות, שהייה באקלים נח, שימוש בריתמת חזה במקום בקולר צווארי למניעת לחץ על קנה הנשימה, שהייה באמבט אדים אשר יעזור לפלוט הפרשות צמיגיות מדרכי הנשימה ומתן חלב ודבש המסייעים בדיכוי השיעול היבש. כל אלה יכולים לעזור ולהחיש את ההחלמה. במקרים חריפים ניתן להוסיף לטיפול גם מדכאי שיעול. במידה וההדבקה כוללת גורמים בקטריאלים  יש צורך גם בטיפול אנטיביוטי. במקרים קשים וחריגים במיוחד עלולה שעלת המכלאות להסתבך ולהוביל לדלקת ריאות. על כן בדיקה יסודית במרפאה הנה חיונית ביותר.

 ניתן לסייע במניעתה של שעלת המכלאות על ידי שימוש בחיסון שפותח כנגד אחד המרכיבים של המחלה-  Bordetella bronchiseptica. חיסון זה ניתן כתרסיס  לתוך נחירי הכלב ומעורר את מערכת החיסון המקומית. לחיסון תגובה מהירה וניתן  לתת אותו זמן קצר  (כשבוע) לפני החשיפה. לכלבים המרבים לשהות בכלביות או בפנסיונים, לכלבי תערוכות ולכלבים המבלים בחברת כלבים רבים אנו ממליצים לתת את החיסון מידי שנה. חיסון נגד חיידק זה ניתן גם בזריקה- שתי זריקות בהפרש של שבועיים עד ארבעה שבועות- ומצריך המתנה של שבוע עד שבועיים לפני חשיפה אפשרית למחולל המחלה (לדוגמא- שהייה בפנסיון). canine parainfluenza virus, canine adenovirus 2 ו-canine distemper virus הם כולם מרכיבים של חיסון המשושה/משובעת אשר ניתן מידי שנה.

למידע נוסף ולהזמנת החיסון אנא פנו אלינו.



אודותינו  |  שירותי המרפאה  |  תוכניות למנויים  |  מאמרים ומידע שימושי  |  גלריית תמונות  |   |      


נבנה ע"י SMSITE - פתרונות אינטרנט